ביבי ופולחן האישיות

פולחן אישיות הוא מצב בו השלטונות במדינה מגויסים לצורך בניית תדמית ציבורית גדולה ומפוארת לאדם יותר מהמציאות ומעבר למה שהוא באמת. בדרך כלל מדובר במנהיג פוליטי במשטרים רודניים. המונח נטבע על ידי ניקיטה חרושצ'וב בעת שתיאר את שלטונו של סטלין, אך התופעה התקיימה שנים רבות קודם לכן במישורים שונים.(מתוך ויקיפדיה)


אתמול היינו עדים לבושה שנתרחשה בטקס הממלכתי לחללי אסון הכרמל. משפחות הניספים קיבלו אתמול בטקס בעל כורחן, גליון ערב מיוחד של ביטאון המשטר.

"מי שהיה הראשון להבין את גודל האירוע, רתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה ומאז דואג בלא ליאות למשפחות שאיבדו את היקר להן מכול".

אין להקל ראש בטקסט שהקריא דן כנר.ולא רק בשל חוסר הרגישות בדברים החריגים שנאמרו בארוע כה רגיש. כנראה כך מעוניין ראש הממשלה שיציגו אותו.

אני לא יכול שלא לעשות את ההשוואה המצחיקה בין הכתבות שקראתי כיום על פולחן האישיות של קים ג'ונג איל שנטען שבמשך 3 שנות לימודיו באוניברסיטה כתב 1500 ספרים , כתב 6 אופרות והמציא את ההמבורגר לבין דמיוני את ביבי מחפש בגוגל את הערך" מטוס כיבוי גדול", מרים טלפון לאובמה, מסדר את העניינים , טס במסוק , מחלק הוראות , תופס צינור כיבוי ומשפריץ.

עכשיו ברצינות, ישראל נמצאת על סיפו של מדרון חלקלק לאיבוד צביונה הדמוקרטי. דוגמאות יש למכביר החל מהחוקים האחרונים של יריב לוין, דני דנון וחבריו, סגירת ערוץ 10,ההקלות לערוץ 1, האיום על פיטוריה של קרן נויבך, אוזלת היד של השלטונות כנגד הטרור היהודי בשטחים שכבר מזמן אינו מכוון כנגד פלשתינאים בלבד וכלה בהדרת נשים בצבא ע"י חובשי כיפות סרוגות והדרת נשים בכלל.

איזה מדינה ואיזה צביון אנו רוצים להשאיר לילדינו?