יום שישי, 6 באפריל 2012

כי מגיעה לו הכרת תודה

כשהתחלתי לרוץ לפני כמה שנים רצתי לבד וככה זה גם הרגיש. לא התקדמתי לשום מקום, הייתי מתעייף מהר , רצתי תמיד את אותו המסלול ותמיד הייתי נתקע בתחילת העליה. איך שהוא לא נשברתי אבל לא הייתי מסוגל לעבור 5 ק"מ.
יום אחד פגשתי את אשר שכני היקר( הוא שווה טור בפני עצמו) וככה תוך כדי שיחה סיפרתי לו שאני רץ אבל תקוע ודי מיואש. הוא שאל אותי למה אני לא מצטרף לקבוצת ריצה והשאר היסטוריה..... הצטרפתי לקבוצה קטנה ומאוד איכותית בניצוחו של איש מאוד מיוחד ( גם לך מגיעה מילה טובה פנו היקר) שלשמחתי גדלה מיום ליום ומעבר לחדוה של לרוץ ביחד, לאט לאט התחוור  לי שהצטרפתי למשפחה מאוד מיוחדת. כמו בכל משפחה יש את המעגל הקרוב הורים אחים וכו' ויש גם את המעגל הרחב יותר.
עפ"י נתונים רשמיים יותר או פחות במדינת ישראל יש 100,000 אנשים העוסקים בפעילות הריצה באופן קבוע. אלה הם בני משפחתי הענפה. במשפחה שלנו יש ענפים שונים, חלק מתחרים על מסלול, חלק רצים על ההליכון במכון ממוזג, חלק רצים על אספלט בעיר, חלק רצים יחפים או עם סוליות בעובי נייר, חלק רצים המון וחלק פחות. יש במשפחה מקום לכולם.
אני משתייך לענף שפורח בשטח. רק תנו לנו שטח, רגבי אדמה, טל של בוקר וציוץ ציפורים ואנחנו בשמיים. Mp3 out  הרוח בערבי הנחל IN. הענף הזה של המשפחה הוא קצת קטן יחסית לענפים האחרים אבל גם הוא גדל יפה ובעיני הוא האמיתי ביותר.
תודות לפלאי האינטרנט ופייסבוק בכללם התוודעתי בשנתיים האחרונות לקבוצה מדהימה של אנשים שהמשותף להם זה שהם אוהבים לרוץ, לרוץ ביחד ולרוץ בשטח.
מבין כל אותם האנשים בולט אחד ולא רק בשל נתוניו הפיזיים והטור הנ"ל היא אמירת תודה אישית לו ולפועלו. האיש הוא דורון שלמון. דורון הוא הבעלים של חנות שאני אישית מאוד אוהב- חנות מקצועית לריצה הנקראת Runway  אשר נמצאת במתחם זרזיר בין צומת המוביל לצומת ישי. דורון, איש בלונדיני ענק בעל פני ילד עם לב לפחות פי שניים מגודלו. האגדה מספרת שדורון החליט לפתוח חנות כי הוא אף פעם לא מצא נעליים וציוד ריצה המתאימים לאנשים בממדיו. בכל אופן החנות נפתחה והיא אבן שואבת לחובבי הריצה באזור עמק יזרעאל. אני יודע שדורון מקצוען ומסור אמיתי ללקוחותיו מהרבה סיפורים ששמעתי עליו ממקור ראשון. איפה ראיתם בעל חנות שמסרב למכור נעליים ללקוח שמתעקש עליהם כי הוא יודע שהם לא מתאימות לו.......לחבר אחר שנקרעו לו נעליים די חדשות של מותג שלא אזכיר את שמו הוא החליף נעליים על חשבונו למרות שידע שלא יפוצה עליהם. הוא גם אוסף על חשבונו את ערכות המשתתף לתושבי האזור של מרתון ת"א, י-ם , ריצת הלילה של נייקי ועוד. אירגן השנה את הריצה המסכמת של מרתון טבריה ביחד עם מועדון ריצה גליל עליון. אבל לא על זה באתי לדבר, אלה הן חלק מפעילויותיו החשובות. המפעל הכי יפה ומחמם לב שדורון מארגן הם ריצות ליל ירח אחת לחודש כמובן בליל ירח. והעונה השלישית החלה עם ריצה יפהפיה (4/4) ותסתיים בנובמבר. 3 מסלולים : 6 ק"מ , 10 קמ ו 15 ק"מ. השבילים מסומנים ויש הכוונה וההשקעה היא גדולה.
בעונה הראשונה בריצות הראשונות יכולת לספור את כמות האנשים על כף יד אחת. רק כמה משוגעים עם פנסי ראש. בריצה האחרונה בשנה שעברה כבר היו כמה מאות. המתחם הקטן מתמלא מכוניות ואף הוכשר מגרש חניה גדול בצד עם הכוונה לבאים. ככה לאט לאט השמועה עשתה לה כנפיים והתחילה להתפשט אט אט. פגשתי אפילו אנשים מגבעת ברנר שבאו לרוץ ויכול להיות שאפילו היו דרומיים יותר. מי שלא חווה זאת וראה את הנחש של פנסי הראש לאורך מאות מטרים הפסיד מראה מיוחד וחוויה יוצאת דופן ויומיים לפני ליל הסדר אתה לא יכול שלא לחשוב על יציאה מעבדות לחרות.
בריצה הראשונה של העונה הזאת שהיתה שלשום היו להערכתי כ 200 איש. מתחילים כבר לזהות פנים קבועות , מעבירים חוויות מריצות קודמות ומתינים לצ'ופר של סוף הריצה- פריסה יפה הכוללת עוגות , שתיה חמה וקרה, גבינות, לחם, יוגורט, גרנולה ובירות. למרות שיש קופה וכל אחד מתנדב לשים כסף באופן וולנטרי לפי ראות עיניו אין לי ספק שרווח מכל הסיפור דורון לא רואה ונס גם אם הוא מכסה את הוצאותיו. אין לי ספק שהדבר נעשה אך ורק מאהבת הריצה.
אז זהו, רציתי רק לשתף אתכם ולהביע את תודתי ולך דורון אאחל שתהיה בריא ושתמשיך בפועליך הרבים והמבורכים עבורנו חובבי הריצה ושתפרח ותשגשג.
חג שמח לכולם וריצה נעימה