ועדת החוקה אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית נוסח חדש להצעה לשינוי שיטת בחירת נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים. השיטה תאפשר להחליף את הנציגים שכבר נבחרו לוועדה בכאלה הנוחים לשר המשפטים.
עפ"י נוסח ההצעה שאושר על חודוו של קול אחד, יוכלו חברי מועצת הלשכה ( לשכת עורכי הדין) לבחור נציג אחד לוועדה, במקום שני נציגים שנבחרו על ידם עד היום.
השיטה החדשה תבטיח את בחירתם לוועדה של נציג אחד מטעם הקואליציה בלשכה ושל נציג מטעם האופוזיציה. ואולם, המוקש האמיתי בהצעה הוא הוראת המעבר שהוכנסה אליה - שתאפשר להחליף בדיעבד את שני נציגי האופוזיציה שנבחרו רק לאחרונה.
היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד סיגל קוגוט מתחה על ההצעה ביקורת נוקבת. היא ציינה כי "יש בהוראות המעבר המתגבשות סממננים רטרואקטיביים שרירותיים ופרסונלים".
"הוראות התיקון משנות באופן רטרואקטיבי תוצאות של בחירות תוך אימוץ חלק מהבחירה ומחיקת חלק אחר שלה.... יש בכך כדי לפגוע באוטונומיה בחופש הבחירות ובשוויון בין חברי המועצה".
לצערי זהו עוד סימפטום אחד מני רבים לכך שמעמדה של הדמוקרטיה הישראלית הולך ומדרדר ונמצא על פתחו של מדרון חלקלק.
סימנים יש לרוב , אגב את ההצעה הגיש מיודענו אביר הדמוקרטיה ח"כ זאב אלקין יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד.
כאמור סימנים יש לרוב ואנו עדים בשנה האחרונה לבליץ של חוקים אשר מטרתם חיסולם וסתימת פיות של ארגונים אשר אינם פועלים בקנה אחד עם האידיאולוגיה של הימין.
אין לי בעיה עם זה שמפלגה אשר נמצאת בשלטון רוצה לבסס את שלטונה ואת האידיאולוגיה שלה אבל צריך לדעת איפה עובר הגבול ונדמה לי שחבר הכנסת אלקין וחבריו יריב לוין ,דני דנון, וחוטובלי מותחים את החבל יותר מידי. הדבר משול בעיני לילדים שובבים וסוררים אשר עסוקים כל היום במעשי קונדס ( פתאום נזכרתי בספר מקס ומוריץ) ואשר הוריהם פותרים את מעשיהם כלאחר יד ואומרים "זה רק מעשי שובבות של ילדים" מבלי להציב להם גבולות. ובכן כולנו יודעים מה יוצא מילדים כאלה. לצערי אבא ביבי עדיין לא עושה כלום בנדון. הוא ממתין לחוות דעת משר המשפטים הנאמן- נאמן כדי שזה יודיע לו אם המהלך שבה בעיקר לשרת אותו, את נאמן, הינו חוקי. בינתיים הלא יאומן קורה. שרי הליכוד הם אלה שמותחים ביקורת על המהלך. לימור לבנת, גדעון סער הם אלה שאומרים לחבריהם הצעירים "הלו, הגזמתם. אתם פוגעים בדמוקרטיה".
תראו, כולם זוכרים שמפלגת העבודה שלטה במדינה מיום הקמתה ועד לשנת 77 , שנת המהפך. צדיקים בסדום הם לא היו ואת זה כולם היום יודעים אולם לפגוע בדמוקרטיה? את זה הם לא חלמו לעשות. פה ושם היו סידורי ג'ובים למקורבים והיית צריך להיות חבר מפלגה כדי להתקדם בחיים אבל זה היה הרוב.
בגין היה ג'נטלמן וכאשר עלה לשילטון לא מיהר להחליף בעלי תפקידים למשרות אמון ( שגרירים וכו') אבל כמה אנשים היו כמו בגין?
בתקופת כהונתו השנייה של רבין ז"ל כאשר המתקפה עליו מימין היתה כבדה מנשוא ופוסטרים שלו עם כאפייה היו תלויים על המרפסת בכיכר ציון כשביבי עומד על אותה מרפסת ונואם נאום הסתה, לא עלה בדעתו של רבין להשתמש בכוחו כראש ממשלה ולהכביד את היד על המסיתים. הוא פתר הכל בחיוך ואמר "תנו להם להביע את דעתם". הדמוקרטיה היתה ערך עליון.
יש הרבה ביקורת על בית המשפט העליון בעיקר מאותם חוגים אשר נחשבים ימניים. מדוע? הרי לשופטים גם אם יש דעות פוליטיות, הם שומרים אותם לעצמם. האם בגללל שכולם יודעים שהם שמאלנים? ירושלמים ממרחביה? מהאליטה האשכנזית? בגלל שהם תומכים בחוקי יסוד וכינונה של חוקה לישראל? ליברליים? חושבים שגם לערבים מגיעות זכויות? תומכים באקטיביזם שיפוטי? בגללל שהם לא מתביישים לומר שאנו כובשים עם אחר ושזה לא בסדר עפ"י חוקי מדינת ישראל? בגלל שעמוק בפנים הם יודעים שהם צודקים אבל זה לא מוצא חן בעיניהם?
כבר בעולם היום מביעים דאגה מהתמורות המתחוללות בחברה הישראלית. חינוך לא אחיד לכל השכבות, הפרדה גזעית בחברה החרדית וגם החילונית ( ראו מקרה האתיופים), הקצנה דתית, הגדלת הפער בין עשירים לעניים, אובדן השליטה של שלטונות החוק על הנעשה בשטחים( אל תגידו שזה קומץ של פרחחים), השתוללות חסרת רסן של מחוקקים תאבי כח. כל אלה מביאות מדינות אחרות, חלקן ידידות אמת להטיח ביקורת , בינתיים מרומזת ועדיין לא נוקבת על הנעשה כאן.
יש רק מוסד אחד שלאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל שמר על האיזון העדין וזהו בית המשפט העליון.
לדעתי פסיקותיו לאורך השנים היו רק לגופו של עניין ותוך הקפדה על שמירה של ערכי המוסר של עם ישראל . לצערי יש המנסים לשנות זאת. נקווה שהשכל הישר ינצח.
עפ"י נוסח ההצעה שאושר על חודוו של קול אחד, יוכלו חברי מועצת הלשכה ( לשכת עורכי הדין) לבחור נציג אחד לוועדה, במקום שני נציגים שנבחרו על ידם עד היום.
השיטה החדשה תבטיח את בחירתם לוועדה של נציג אחד מטעם הקואליציה בלשכה ושל נציג מטעם האופוזיציה. ואולם, המוקש האמיתי בהצעה הוא הוראת המעבר שהוכנסה אליה - שתאפשר להחליף בדיעבד את שני נציגי האופוזיציה שנבחרו רק לאחרונה.
היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד סיגל קוגוט מתחה על ההצעה ביקורת נוקבת. היא ציינה כי "יש בהוראות המעבר המתגבשות סממננים רטרואקטיביים שרירותיים ופרסונלים".
"הוראות התיקון משנות באופן רטרואקטיבי תוצאות של בחירות תוך אימוץ חלק מהבחירה ומחיקת חלק אחר שלה.... יש בכך כדי לפגוע באוטונומיה בחופש הבחירות ובשוויון בין חברי המועצה".
לצערי זהו עוד סימפטום אחד מני רבים לכך שמעמדה של הדמוקרטיה הישראלית הולך ומדרדר ונמצא על פתחו של מדרון חלקלק.
סימנים יש לרוב , אגב את ההצעה הגיש מיודענו אביר הדמוקרטיה ח"כ זאב אלקין יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד.
כאמור סימנים יש לרוב ואנו עדים בשנה האחרונה לבליץ של חוקים אשר מטרתם חיסולם וסתימת פיות של ארגונים אשר אינם פועלים בקנה אחד עם האידיאולוגיה של הימין.
אין לי בעיה עם זה שמפלגה אשר נמצאת בשלטון רוצה לבסס את שלטונה ואת האידיאולוגיה שלה אבל צריך לדעת איפה עובר הגבול ונדמה לי שחבר הכנסת אלקין וחבריו יריב לוין ,דני דנון, וחוטובלי מותחים את החבל יותר מידי. הדבר משול בעיני לילדים שובבים וסוררים אשר עסוקים כל היום במעשי קונדס ( פתאום נזכרתי בספר מקס ומוריץ) ואשר הוריהם פותרים את מעשיהם כלאחר יד ואומרים "זה רק מעשי שובבות של ילדים" מבלי להציב להם גבולות. ובכן כולנו יודעים מה יוצא מילדים כאלה. לצערי אבא ביבי עדיין לא עושה כלום בנדון. הוא ממתין לחוות דעת משר המשפטים הנאמן- נאמן כדי שזה יודיע לו אם המהלך שבה בעיקר לשרת אותו, את נאמן, הינו חוקי. בינתיים הלא יאומן קורה. שרי הליכוד הם אלה שמותחים ביקורת על המהלך. לימור לבנת, גדעון סער הם אלה שאומרים לחבריהם הצעירים "הלו, הגזמתם. אתם פוגעים בדמוקרטיה".
תראו, כולם זוכרים שמפלגת העבודה שלטה במדינה מיום הקמתה ועד לשנת 77 , שנת המהפך. צדיקים בסדום הם לא היו ואת זה כולם היום יודעים אולם לפגוע בדמוקרטיה? את זה הם לא חלמו לעשות. פה ושם היו סידורי ג'ובים למקורבים והיית צריך להיות חבר מפלגה כדי להתקדם בחיים אבל זה היה הרוב.
בגין היה ג'נטלמן וכאשר עלה לשילטון לא מיהר להחליף בעלי תפקידים למשרות אמון ( שגרירים וכו') אבל כמה אנשים היו כמו בגין?
בתקופת כהונתו השנייה של רבין ז"ל כאשר המתקפה עליו מימין היתה כבדה מנשוא ופוסטרים שלו עם כאפייה היו תלויים על המרפסת בכיכר ציון כשביבי עומד על אותה מרפסת ונואם נאום הסתה, לא עלה בדעתו של רבין להשתמש בכוחו כראש ממשלה ולהכביד את היד על המסיתים. הוא פתר הכל בחיוך ואמר "תנו להם להביע את דעתם". הדמוקרטיה היתה ערך עליון.
יש הרבה ביקורת על בית המשפט העליון בעיקר מאותם חוגים אשר נחשבים ימניים. מדוע? הרי לשופטים גם אם יש דעות פוליטיות, הם שומרים אותם לעצמם. האם בגללל שכולם יודעים שהם שמאלנים? ירושלמים ממרחביה? מהאליטה האשכנזית? בגלל שהם תומכים בחוקי יסוד וכינונה של חוקה לישראל? ליברליים? חושבים שגם לערבים מגיעות זכויות? תומכים באקטיביזם שיפוטי? בגללל שהם לא מתביישים לומר שאנו כובשים עם אחר ושזה לא בסדר עפ"י חוקי מדינת ישראל? בגלל שעמוק בפנים הם יודעים שהם צודקים אבל זה לא מוצא חן בעיניהם?
כבר בעולם היום מביעים דאגה מהתמורות המתחוללות בחברה הישראלית. חינוך לא אחיד לכל השכבות, הפרדה גזעית בחברה החרדית וגם החילונית ( ראו מקרה האתיופים), הקצנה דתית, הגדלת הפער בין עשירים לעניים, אובדן השליטה של שלטונות החוק על הנעשה בשטחים( אל תגידו שזה קומץ של פרחחים), השתוללות חסרת רסן של מחוקקים תאבי כח. כל אלה מביאות מדינות אחרות, חלקן ידידות אמת להטיח ביקורת , בינתיים מרומזת ועדיין לא נוקבת על הנעשה כאן.
יש רק מוסד אחד שלאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל שמר על האיזון העדין וזהו בית המשפט העליון.
לדעתי פסיקותיו לאורך השנים היו רק לגופו של עניין ותוך הקפדה על שמירה של ערכי המוסר של עם ישראל . לצערי יש המנסים לשנות זאת. נקווה שהשכל הישר ינצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה